לשפת היידיש יש תדמית של שפת הומור ובדיחות. שפתם של פשוטי העם אבל ביידיש יש גם צד אינטלקטואלי ויצירתי שלם. המקור לתדמית זו של השפה החל עוד במאה ה-18, בתקופת הנאורות וההשכלה, שם האסוציאציה של השפה נכרכה עם העולם הישן חסר ההשכלה בחברה היהודית. המשכילים זנחו את היידיש לטובת הגרמנית, הרוסית והפולנית והשאירו מקום ליידיש […]

הפוסט הקודם התייחס להשפעת המתרגמים על ההיסטוריה. מאמר זה בהשפעה המיוחדת של המתורגמים. בשונה מתרגום העוסק בטקסט כתוב, המתורגמן מתרגם בעל פה. היום המתורגמנות מפותחת מאוד ונחלקת לתתי תחומים והתמחויות – תרגום עוקב, סימולטני עם התמחויות עסקיות בליווי משלחות, בתי משפט, בתי חולים ועוד. למתורגמנות שורשים עתיקים מאוד וקיימים לה עדויות עוד מתבליטים מצריים עתיקים […]

יש יופי רומנטי בתפקיד המתרגם בחיבור בין תרבותי, בפתיחות לעולם חדש, בהעברת ידע וטכנולוגיה שמאפשר את הקידמה.  הידע המעצב מיתוסים, סמלים, נורמות ואידאולוגיות טבועים עמוק בחברות המנותקות זו מזו הן במרחקים פיזיים והן במרחקי זמן. כשהמתרגם בעולם הקדום נחשף לידע תרבותי מחברה זרה הוא לא רק תרגם אותה באופן ניטרלי. במהלך ההיסטוריה פעולת התרגום ערערה […]

תרגום אמור להיות ניטרלי חסר פניות. המתרגם נורמן שפירו הגדיר תרגום טוב כחלון זכוכית או עדשה ששמים לב לקיומה רק כשיש בה פגמים. באופן אידיאלי, לא צריך להיות כאלה. והתרגום כשלעצמו לעולם לא צריך לייצר תשומת לב לו עצמו אלא אך ורק לתוכן המקורי. אבל תרגום לעיתים חורג, מייצר פרשנות ואף משנה את המקור. מתורגמנות […]