תרגום אמור להיות ניטרלי חסר פניות. המתרגם נורמן שפירו הגדיר תרגום טוב כחלון זכוכית או עדשה ששמים לב לקיומה רק כשיש בה פגמים. באופן אידיאלי, לא צריך להיות כאלה. והתרגום כשלעצמו לעולם לא צריך לייצר תשומת לב לו עצמו אלא אך ורק לתוכן המקורי. אבל תרגום לעיתים חורג, מייצר פרשנות ואף משנה את המקור. מתורגמנות […]

השפה האנושית ביכולתה להעביר מידע מורכב ביעילות מדהימה, לתאר תיאורים מרוממים ופילוסופיות במילים ספורות. אולי זה מה שבאמת מייחד את האנושות. אבל השפה יכולה לגולל הטעיות ושקרים. אחת התופעות הייחודיות למשתמשי השפה היא היכולת לומר דברים שאינם – לומר דברי שקר. וכנראה שמאז הופעת השפה הולך ומשתכלל מנגנון השקר. השפה והשקר כרוכים זה בזה. הפילוסוף […]

השפה היא הכלי המרכזי בשימוש המשפט. הטיעונים עצמם מבוססים על שכנוע בין אם זה באולם בית המשפט או בהיערכות שקודם לכן. והדיונים מורכבים משפה ומונחים משפטיים ייחודיים. תורת השיפוט מבחינה בין נורמות לעובדות והשיפוט הוא יישום של נורמות על מסכת עובדתית. בין אם הקביעה הנורמטיבית מקורה בחקיקה של בני אדם או חוק דתי ניסוח הנורמה […]

בואו נהיה קצת יותר מיסטיים. שפה יוצרת מציאות לא רק באופן שהיא משפיעה וסוחפת. לשפה, לדיבור ללחשים ולקמיעות קיים, לפי המאמינים בזה, ממש כוח מאגי כך שבאופן ישיר ניתן בעזרתם לשנות את המציאות לרפא מחלות, לנצח במלחמות ולפתוח דלתות (Open Sesame!). כלומר לצירופי ההברות עצמם (לפי המאמינים בזה) יש עוצמה מאגית שלא תלויה במשמעות שמייחס […]