השפה הגאורגית ושם המדינה, גאורגיה

גאורגיה, כידוע הופכת יותר ויותר ליעד תיירותי מבוקש. וכך גם אני כמו רבים אחרים ביליתי טיול ביעדיה היפים של גאורגיה. שני נושאים שעניינו אותי בהקשר השפה הוא הייחודיות של השפה הגאורגית וכן שם המדינה "גאורגיה" ושם השפה "גאורגית" ששונה מ-"גרוזיה" ו-"גרוזינית".

אנסה להתייחס לשני ההיבטים הללו.

[תוך כדי כתיבת בלוג זה עולה במוחי המחשבה שלמרות שנסעתי לגאורגיה למטרת חופשה אולי אני יכול להתייחס לזה כנסיעת עבודה אם אני כותב בלוג על מקצועי על שפות… 😊]

גאורגיה מצויה באזור הקווקז המשתרע בין אירופה לאסיה בין הים הכספי לים השחור. האזור מגוון תרבותית מרוסיה בצפון, בדרום אזרביג'אן בדרום-מזרח, ארמניה ממש בדרום וטורקיה בדרום-מערב. האזור היה רווי במלחמות וסכסוכים וגאורגיה תמיד חשה כמדינה במצור הסובב אויבים. רבים מתושבי גאורגיה המבוגרים דוברים רוסית כתוצאה מהיות גאורגיה חלק מברית המועצות וקודם לכן האימפריה הרוסית מעל 200 שנה, אבל המעניין הוא שאפילו בתקופה הסובייטית גאורגיה היתה מהמדינות הבודדות שהורשתה לשמר את שפתה כשפה רשמית.

בלשנים מחלקים את שפות העולם למשפחות ותתי משפחות. ישנם מגוון חלוקות מכ-14 עד כמה מאות משפחות שפות. משפחת שפות היא קבוצה של שפות שהתפתחה משפת אב (פרוטו-שפה) משותפת. קרבה בין שפות נלמדת לפי דמיון בין מילים למשל שפות ממשפחת השפות האינדו-ארופאיות משתפת מילים דומות רבות כגון אמא, אבא, מילים המציינות חלקי גוף (עיניים, רגליים, לב וכו'), מילים דומות לשמות בעלי חיים, או מילים המציינות תופעות טבע כגון המילה שלג. בלשנים חוקרים את אוצר המילים הדומה ומנסים לשער אף את האזור בו התפתחה השפה לפי קיום מילים דומות המציינות קור ושלג וללא מילים משותפות המציינות ים למשל, כך מסיקים החוקרים שהמקור הגאוגרפי לשפת המקור האינדו-אירופאית כנראה לא היה טרופי. דוברי השפה האינדו-אירופית הקדומה כנראה נדדו לכיוון אזורי החוף מאוחר יותר ורק אז המציאו את המילה ל-ים.

השפה הגאורגית היא אחת מ-4 השפות ממשפחת השפות הקרטווליאניות והדומיננטית שבהן. כולן מדוברות באזור הקווקז כשהגאורגית היא הדומיננטית ביותר המדוברת ע"י כ-4 מיליון בני אדם והיא היחידה לה יש שפת כתיבה. כמו כן, השפה הגאורגית אינה קשורה לאף אחת משפות הלאום השכנות לה או לכל שפה אחרת. לעיתים השפות הקרטווליאניות קרויות גם שפות קווקזיות משום שהן ייחודיות בהתפתחותן רק לאזור זה, ושפות אלה נחשבות, על פי בלשנים, כשפות שאינן דומות וקרובות לאף שפה ידועה אחרת. השפה עשירה בעיצורים ללא תנועות באופן קשה להגייה לכאלה שאין זו שפת אימם. התכונה הבולטת והייחודית ביותר בשפה הגאורגית היא האלפבית שייחודי רק לשפה הגאורגית ואחד מ-14 מערכי אלפבית הקיימים בעולם. האלפבית הגאורגי הוא פונטי כל עיצור מייצג הגייה ייחודית בשונה למשל מאנגלית בה לאות מסוימת אפשרי שיהיו יותר מאופן הגהה יחיד. לגאורגית גם אין אותיות גדולות וקטנות וכן אין כתיבת אותיות דפוס ואותיות כתב.

גאורגיה מצויה במרכז אזור מאוד מגוון על גבול אימפריות ומדינות חזקות מה שגרם לקיומם השכיח של סכסוכים ומלחמות וגם לכך יש השפעה על ייחודיות השפה ואוצר המילים בהקשרי גאווה לאומית. וכך שימרה גאורגיה את השפה כשפה רשמית גם תחת כיבושים זרים. ואכן הגאווה הלאומית הגאורגית היא שם דבר.

שינו שם מדינה

ישנם כנראה שלוש סיבות עיקריות לשינו שם מדינה. הראשונה נובעת מכיבוש שאז הכובש מעוניין להטמיע את השטח הכבוש תחת שלטונו. הסיבה השניה לשינוי שם נובעת מיציאה לעצמאות ולציון הלאומיות החדשה. הסיבה השלישית נובעת מצרכי מיתוג מחדש בהם הממשל המקומי והאוכלוסיה מחליטים לשנות – בדרך כלל להחזיר "עטרה ליושנה", לחזור למקורות ולחדד בכך את הייחודיות הלאומית.

דוגמאות למדינות שינו את שמם:

זאיר שלפני 1971 נקראה קונגו ושבה להיקרא קונגו בשנת 1997.
הונדורס הבריטית ששמה השתנה לבליז ב-1981.
ציילון ששמה הפך לסרי לנקה בשנת 1972.
סיאם שהפכה לתאיילנד, חבש לאתיופיה, פרס לאיראן, בורמה למיאנמר, ועוד.

גם ערים שינו את שמם כמו פקינג לבייג'ין, בומבי למומבאי שמות שחזרו לשמות המקוריים לפני התקופה הקולוניאליסטית. או ערים כמו סנט פטרסבורג ששמה השתנה מספר פעמים בהיסטוריה ונקרא בעבר פטרוגרד ולנינגרד.

מתן שמות למקומות הוא נושא רגיש שעלול להיות מסוכן פוליטית אבל עלול גם לבלבל כשהשם משתנה לעיתים קרובות או שמתרחש בעת ובעונה אחת במקומות רבים כמו למשל בתקופת התפרקות ברית המועצות.

הבעיה מתעצמת כשמדינות שונות קוראות למקומות בשמות שונים ואז עלול להיווצר בלבול במפות כך למשל ירושלים מופיע במפות כ-ירושלים, ג'רוזלם, אורשלם ואל קודס. במדינות בהם קיים ריבוי שפות רשמיות כמו למשל דרום אפריקה העיר המכונה באנגלית קייפטאון נקראת קפסטד בשפת הבורים ואקפה (ekapa) בשפת הקוסה.

גאורגיה שינתה את שמה גם מסיבות של שחרור לאומי מברית המועצות אבל גם מסיבות של מיתוג מחדש וגאווה לאומית.

כפי שראינו קודם על פי שפתה גאורגיה היא מדינה גאה, שרצתה להשתחרר מאחיזתה של ברית המועצות לאחר פירוקה. השם גרוזיה הוא הכינוי לשם המדינה בשפה הרוסית. וכך השתרש השם גרוזיה בארץ ובמקומות אחרים. בשנת 2005 הוגשה בקשה רשמית מטעם ממשלת גאורגיה לחדול להשתמש בשם גרוזיה. גם בגלל הרצון להתנתק מרוסיה וגם משום שהשם גרוזיה ניתק את ההיסטוריה העתיקה הגאורגית בארץ הקודש. בין המאה ה-4 למאה ה-15 היוו הגאורגים קהילה בולטת בארץ הקודש, ובגלל השימוש בשם גרוזיה לא קישרו את הגרוזינים של היום עם הגאורגים של התקופה הקדומה. ואת זה ביקשו הגאורגים של היום לשנות.

לשפה ולשמות יש משמעויות לאומיות דרמטיות. שפה כפי שציינו כבר במאמרים קודמים מעצבת מחשבה ומדינות בעלות אינטרסים בהחלט מעוניינות להשפיע על עיצוב דעת הקהל. אומרים שההיסטוריה נכתבת על ידי המנצחים ואכן חלק משכתוב ההיסטוריה נקבע על ידי שמות המקומות והשפות בהם הם קרויים.

Georgian-language-and-the-country-name-Georgia
Photo by Iman Gozal

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.